הפיסוק הנ”ל הוא ע”פ פיסוק הטעמים, שלפי כללי

נושאי השיעור א. “אל תיראי תולעת יעקב”. ב.

החלוקה לפסוקים לא נעשתה על ידי הנוצרים חס

לא מצאתי הדבר מבואר, אבל נראה שכיון שעוסק

שהחיינו על “אוצר החכמה”, זריקת אוכל בגלל הקפדה

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

הטעם זקף קטון לפעמים הוא מפסיק יותר ולפעמים

הפסקה קודם תפילת עמידה בשביל להזכיר יעלה ויבוא

שחט לו חכם צדקה את היונים בחצר בית הכנסת, ולפתע נשמעה שריקה ופגז התפוצץ סמוך אליהם. נאנח חכם צדקה והודיע ליהודי כי השחיטה נפסלה, שכן מן הסתם מחמת הבהלה נגרמה שְׁהִיָּה הפוסלת את השחיטה.

פרק י”ח פסוק ד' | יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ

ב. הבעל שם טוב ורבי שניאור זלמן בעל

מה יעשה מי שאשתו לא רוצה בשום אופן

פסוק אחד בתפלה שמורכב משלושה פסוקים שונים |

איך יתפלל חייל בשעת סכנה? | הפסקה בתפלת

לרגל שבת תענית דיבור שהתקיימה בישיבתנו שיעורו השבועי

הובאו שם ב' המנהגים. אבל מנהגנו להוסיף פסוק

אם יש חשש סביר לסכנה (אפילו חשש רחוק)